כשסיפרתי לדודתי שאני מנחה בסדנאות שלי שיום חמישי הוא יום ניקוי הבית, היא סיפרה לי, שדודי יענקל'ה נהג לכנות את יום חמישי "יום חמישי הקדוש".
וזאת על שום מה?
לפני כמה עשרות שנים, כשהוא היה מזכיר החטיבה החינוכית של הנוער העובד והלומד, ואחר כך מנהל מחלקת ההתיישבות של סולל-בונה, הוא עבד בתל-אביב כל השבוע.
בימי חמישי בבוקר היה יוצא הביתה, לקיבוצו מעיין ברוך שבאצבע הגליל, על גבול לבנון, ומארגן מראש את פגישות העבודה עם החברים השונים בקיבוצים לאורך נתיב הנסיעה.
כך, עוד בבוקר היה מגיע לפגישה בקיבוץ סמוך לתל-אביב, ושם היו אומרים לו "או, טוב שהגעת לפני שאנחנו מתחילים לנקות את הבית". לאחר מכן כבר היה מגיע לפגישה הבאה, כשכל הכסאות כבר מורמים על השולחנות. אחרי זה הגיע לחדר של החבר באמצע השטיפה (לבית החבר בקיבוץ קוראים "חדר" ואמנם הוא הכיל בזמנו רק חדר אחד…). וכך הלאה, עד שכאשר הגיע למעיין ברוך לחדר שלו, כבר הכל היה אחרי השטיפה והרהיטים חזרו למקומם.
במשך שנים, בכל הפגישות, היה ברור לחלוטין, שיום חמישי הוא יום ניקוי הבית לכ-ו-ל-ם.
ולכן, הוא "יום חמישי הקדוש" (-:
אמא לחיים 