מה זה "צעדים של תינוק"?

אחד ממושגי המפתח של מרלה סילי, היא פלייליידי, הוא "צעדים של תינוק", Baby Steps. פלייליידי ממליצה לעשות הכל בצעדים קטנים, צעדים של תינוק. אם ננסה לעשות הכל בבת אחת, היא אומרת לנו, ברור שניכשל. השיטה שעובדת ומצליחה היא לעשות קצת כל יום. מלות המפתח: להתחיל בקטן, לרכוש הרגלים חדשים וקטנים, עקביות והתמדה – כל יום אבל קצת, משהו קטנטן אבל כל יום. ולבסוף: לקחת את הזמן וליהנות מהתהליך.

כל יום נעשה קצת, ותוך כמה חודשים נראה לפתע שינוי גדול.

פלייליידי מדגישה פה את הדמיון לתינוק בשני היבטים: בהיבט הראשון, גודל הצעדים. אנחנו רק מתחילים ללמוד ללכת, ולכן נעשה צעדים קטנטנים, כמו תינוק. בהיבט השני, ההתמדה והעקביות. התינוק שלומד ללכת, לא היה מצליח אילולא היה מתאמן כל יום, כל יום. מרגע שהתחיל, הוא הולך כל יום. אבל כמה הוא הולך בהתחלה? כמה צעדים בודדים. זה הכל.

אני רוצה להוסיף על מה שאומרת מרלה עוד כמה הארות ותובנות שיעזרו לנו לאמץ את הרעיון המקסים שלה:

גם תינוק שלומד ללכת, מתחזק במשך חודשים עוד לפני שעשה את הצעד הראשון. לפני ההליכה, הוא צריך ללמוד לזחול, ואחר כך לשבת, ואחר כך לקום. במשך חודשים, הוא קם ויושב, קם ועומד ושוב מתיישב. אחר כך עומד לפרקי זמן ארוכים. בהדרגה אנחנו מתרגשים לראות אותו מתחיל ללכת בזהירות כשהוא עדיין נתמך ברהיטים ובאנשים, למשל מקיף את השולחן הסלוני כשהוא נשען עליו. לבסוף הוא עושה צעדים ראשונים בעצמו, בלי ידיים!

וגם זו רק ההתחלה 🙂

לכן כשאנחנו אומרים לעשות הכל ב"צעדים של תינוק" Baby steps, בואו ניזכר שלעתים קרובות גם אנחנו צריכים ללמוד לזחול לפני שנעמוד, וללמוד לעמוד לפני שנעשה צעד מהוסס ראשון.

גם כשאנחנו רוצים לרכוש הרגל חדש, או לטפל בפרוייקט שקשה לנו, נעשה אותם בצעדים של תינוק: כל יום כמה צעדים. לאט לאט, בצעדים קטנים, נגיע למטרתנו.

מה עוד מאפיין את צעדי התינוק?

הנפילות, כמובן!

ליפול זה חלק מהעניין בראשית ההליכה.

וגם לקום!

תארו לעצמכם שהתינוקות שלנו היו מזדעזעים כל כך מהנפילות על התוסיק, שהם היו מוותרים ומפסיקים ללמוד ללכת? לאן העולם היה מגיע?

מצחיק רק לחשוב על זה. ברור שזה לא קורה. כל תינוק נופל על התוסיק. הרי זה חלק טבעי, צפוי ובלתי נפרד מראשית ההליכה. מעולם לא ראיתי הורים או סבים שמגיבים לנפילות האלה כאילו קרה אסון. להיפך: מחייכים, צוחקים, מוחאים כפיים, ומעודדים את התינוק לקום ולנסות שוב.

ככה גם אנחנו.

גם כשאנחנו צועדים את צעדי התינוק הראשונים שלנו, אנחנו ניפול על התוסיק. הרי זה ברור. הרי זהו עצם העניין 🙂

אז מה אם נפלנו. ברגע שניזכר, נקום שוב ונתחיל ללכת מחדש. כל פעם ההליכה שלנו בנתיב ההרגל החדש תהיה קצת יותר יציבה, קצת יותר בטוחה, ולאורך קצת יותר צעדים.

באהבה,

מבשמת אבן-זהר