צריך להבריק את הכיור.
צריך לסדר את המיטה.
צריך להכין את התיק למחר.
צריך להקדיש חמש דקות כל יום למיון ופינוי חפצים מהבית.
בואו נעשה על זה קצת "עבודה" של ביירון קייטי, בסדר? לצורך הדוגמא אני אבחר "לסדר את המיטה".
האם זאת האמת?
כן. בטח. צריך לסדר את המיטה. זה חלק משיגרת הבוקר שכתבתי לי. וגם בשמת אומרת.
האם את יודעת בוודאות שזאת האמת?
רגע רגע. מה פירוש "בוודאות"? לא, בוודאות, אני לא יודעת. מצד אחד, כן, צריך, אבל מצד שני, אולי לא ממש צריך. הרי ממילא אבלגן את המיטה שוב כשאלך לישון בערב. ונכון שבשמת אומרת, אבל מצד שני היא לא אלוהים. צריך? לא צריך? אוי זה מבלבל.
איך את מרגישה כשעולה בך המחשבה הזאת, "צריך לסדר את המיטה"?
רע. מועקה. לחץ. סטרס. התמרדות. התקוממות. ממש לא בא לי!
אז מי תהיי בלי המחשבה ש"צריך לסדר את המיטה"? נסי לדמיין את עצמך בלי המחשבה הזאת.
איך אני אהיה אם אני בכלל לא אכיר את הרעיון ש"צריך לסדר את המיטה"? אם המחשבה הזאת לא תעבור לי בראש? וואו. אני אהיה חופשייה וקלילה. זה מוצא חן בעיני!
גם בעיני (-:
אז האם צריך לסדר את המיטה?
לא. ממש לא צריך לסדר את המיטה.
הי, רגע, בשמת – אז למה את מסדרת את המיטה שלך?
אה. לא מפני ש"צריך".
אני מסדרת את המיטה כי אני אוהבת לקשט את חדר השינה שלי. כי אני אוהבת את התנועה הזאת של הנפת השמיכה, היא כל כך מלכותית. כי אני אוהבת את האפקט של מיטה מסודרת, כיף לי להציץ לחדר השינה כשאני עוברת על פניו. כי אני נהנית להיכנס בלילה למיטה המסודרת שלי.
אני מסדרת את המיטה כדי לעשות את החיים שלי יפים ונעימים לי.