כשהייתי נערה, השכנה היתה מעבירה לי את ירחוני הנשים והיופי באנגלית שהיתה מנויה עליהם. באותם ירחונים אהבתי יותר מכל את המדור "בחן את עצמך". ויום אחד קראתי בכתב העת GLAMOUR שאלון שעסק בסוגייה החשובה: "איך תדעי אם את באמת אוהבת את הגבר שלך?"
העובדה שלא היה "גבר שלי" לא מנעה ממני לענות על השאלון (-:
וכך הגעתי לשאלה הבאה:
"את עוברת בבית ולפתע רואה גרב מלוכלך של הגבר שלך זרוק על הרצפה באמצע הסלון. את:
1. מתעצבנת! שוב הוא השאיר את הגרביים המלוכלכים שלו על הרצפה במקום לשים בסל הכביסה!"
אוקיי. אפשרות מספר 1 מוכרת לי. ברור שזה מה שהייתי עושה אילו היה לי גבר ואילו הוא היה מתנהג ככה, לא?
אני ממשיכה לקרוא. את אפשרויות 2 ו-3 אני לא זוכרת. אבל אפשרות מס' 4 הפתיעה אותי עד עומק נשמתי. היה כתוב שם:
4. מרימה את הגרב, מקרבת אותו אל לבך ונזכרת כמה את אוהבת אותו.
מה?! מה?! מה?!
מעולם לא חשבתי שקיימת אופציה כזאת בכלל.
במקום להתעצבן עליו, לחשוב עליו באהבה?!
כמה מהפכני.
איזה רעיון מפתיע.
מי חשב על דבר כזה אי פעם.
מאותו רגע, נכנס הרעיון החתרני הזה למוחי והכפיל את כמות האופציות שעמדו לרשותי בכל זוגיות עתידית שתהיה לי. ואתם יודעים, מרגע שיש כבר שתי אופציות, נפתח הפתח להתרבותן.
נכון, שמקומם של גרביים מלוכלכים בכביסה, ולא באמצע רצפת הסלון. אבל מה שהבנתי מאפשרות מס' 4 היו כמה דברים חדשים:
א. כאשר מישהו לא נוהג לפי כללי הבית, או לפי הכללים שלי, יש כמה אפשרויות להגיב על כך, ולא רק אפשרות אחת כפי שחשבתי קודם.
ב. האפשרות המוכרת לי, שכללה רוגז וביקורת, תויגה ב"בחן את עצמך" הזה בתור האפשרות הכי לא אוהבת.
ג. האפשרות המוזרה והמפתיעה תויגה ב"בחן את עצמך" בתור האפשרות הכי אוהבת.
ד. לא חייבים להגיב בביקורת או בכעס, כאשר קורה משהו שאינו תקין בעיני. יש עוד אפשרויות להגיב.
ה. ביקורת וכעס הם ההיפך מאהבה.
כאשר שואלים אותי בסדנה, מה לעשות כאשר בן הזוג (או הילדים, אבל זה לרשימה אחרת) "מפשל" בבית: שם לי כוס קפה בכיור שהברקתי ומשאיר שם כתם קפה, זורק את הבגדים המלוכלכים שלו בכל רחבי הבית במקום לשים אותם בסל הכביסה, כשהוא שוטף כלים הם נשארים מלוכלכים ואילו השיש והרצפה מסביב נרטבים, וכן הלאה וכן הלאה –
אני קודם כל מצטטת את פלייליידי:
Housework done incorrectly still blesses your family
גם עבודות בית שלא נעשות נכון, מביאות ברכה למשפחה שלנו.
כמו שאני לא צריכה להיות מושלמת, ככה גם הוא לא צריך להיות מושלם.
קודם כל נאמץ את אפשרות מס' 4: נסתכל על חצי הכוס המלאה, וניזכר כמה אני אוהבת אותו (או אני אוהב אותה, או אני אוהבת אותה, או אני אוהב אותו, זה מודולארי, ערבבו והתאימו לפי המינים המתאימים לזוגיות שלכם).
אם נרצה שינוי במקום הזה, נוודא קודם כל שאנחנו מהווים דוגמא אישית טובה. אם לא תמיד הכיור שלי מבריק, אולי אחכה קצת עד שההרגל שלי יהיה יציב, ואחר כך אחכה עוד קצת עד שהוא ישים לב שיש שינוי בבית ויתחיל להתאים את עצמו אליו.
לפעמים אפשר להעלות את הנושא שמפריע לנו בשיחה זוגית. אבל לרוב, עדיף להשקיע את הכוחות שלנו בשיפור הצד שלנו ולתת לצד השני מרווח נשימה ומרחב פעולה גדול ככל האפשר לגלות בעצמו שחל שינוי ולהתאים את עצמו לשינוי הזה.
במקום ביקורת, סבלנות.
במקום רוגז, אהבה.
במקום דגש על מעשה שנעשה לא נכון – דגש על האהבה שלנו כלפי האדם.
בהצלחה לנו!
באהבה,
מבשמת
אמא לחיים 