"זרובבל" מאת חמדה בן-יהודה, 1900 (סיפור מתוך הקובץ מחיי הילדים בארץ-ישראל, מהדורת "תושיה" תרע"ג)
שיתוף הילדים ביוזמה העברית בשנים 1905-1880 (מאמר מאת בשמת אבן-זהר)
שיתוף הילדים בהנחלת הלשון העברית בא"י בתקופת העליה הראשונה (הרצאה של בשמת אבן-זהר בכנס "לשון בונה אומה", אוניברסיטת תל-אביב, 10.3.2015).
תקציר ההרצאה:
אנחנו רגילים לחשוב על הפרוייקט השאפתני של הפיכת הלשון העברית ללשון הדיבור ולשפת האם של היישוב היהודי בא"י של סוף התקופה העותומאנית מהזוית של האנשים שיזמו אותו ופעלו ליישם אותו. אבל הפרוייקט היה נכשל ללא שיתוף הפעולה וההתגייסות של הילדים, שכבני משפחה וכתלמידים של אותם יזמים אידיאליסטים – הצטרפו למאמץ מתוך רצון ושותפות, ואף סייעו בשיווקו ובהפצתו בדרכים מגוונות. הלשון העברית לא עמדה לבד, אלא היתה חלק ממכלול של תרבות לאומית מודרנית שהפכה את היישוב ה"יהודי" תוך תקופה יחסית קצרה, ליישוב "עברי". הכלים העיקריים לבניית התרבות החדשה היו בית הספר העברי, גן הילדים העברי ואמצעי התקשורת העבריים (עיתונות, ספרות ועוד), שבכולם היה תפקיד חשוב לילדים.