שאלה: "קשה לי מאוד לתחזק"

כל משתתפות ומשתתפי הסדנאות שלי ל"סדר ואירגון בבית ובחיים" מנויים על רשימת הדיוור שלי במייל. בארבעת מפגשי הסדנה אנחנו מכסים הרבה חומר אבל אילו הייתי רוצה ללמד את הכל אז היא היתה הופכת לקורס שנתי אינטנסיבי….
המשתתפים שלי שולחים לי כל מיני שאלות אישיות שנוגעות ליישום נושאי הסדנה, ואם אני יודעת שרבים מתחבטים באותה שאלה, אני הופכת אותן לשו"ת (שאלות-ותשובות) אנונימיות שנשלחות לכולם.
השבוע קיבלתי שאלה כזאת:
"קשה לי מאד לתחזק. גם איזורים שאני מפנה מתמלאים שוב מהר מאד! זה מבאס. מה עושים?"

תשובה:

אני אתן הפעם רק את התשובה הקצרה והממוקדת (-: אף על פי שאני יכולה לחפור על זה המון (-:  

 

התשובה מורכבת כך:

 

1. קודם כל לא להתבאס. הבאסה באה מהפרפקציוניזם (שעליו למדנו במפגש מס' 2 בסדנה). אבל אנחנו צריכים לזכור: כל עוד יש חיים, נוצר בלגן. הוא יכול להיות קטן ולהתחסל בקלות בעזרת ההרגלים הטובים שרכשנו, או גדול ולהתקע לנו אם עדיין לא השלמנו את תהליך הרכישה של ההרגלים. אנחנו, או, כמובן – יתר בני הבית לא השלימו… (נכון כיף שיש מישהו אחר להאשים? , בכל זאת נקפיד לא להאשים אלא להדריך בעדינות ולהוות דוגמא אישית).

 

2. מה עושים? מפנים. כל חודש מחדש, כשמגיעים לשבוע באותו איזור, שוב מפנים (על האיזורים למדנו במפגשים מס' 1 ו-4).

 

3. כל פעם שמפנים, שמים לב ממה מורכבים הדברים שממלאים לנו את האיזור. לפי התוצאות שלנו, עושים תהליך מחשבתי מה אני יכולה לעשות כדי למנוע את ההצטברות.

אני אשאל את עצמי שאלות מנחות:

– מי שם את הדברים שם? (אני/לא אני)

– האם אלה דברים שזקוקים למקום קבוע בבית ואין להם?

– האם אלה דברים שיש להם מקום קבוע אבל "מישהו" לא שם אותם במקום הקבוע שלהם?

– מה אני יכולה לעשות עכשיו, ברגישות ובעדינות, כדי לטפח הרגל שהם יגיעו למקום הקבוע שלהם? 

– האם אלה דברים שבעצם לא צריכים להיות בבית, כי הם מיותרים? למשל, בקבוקים למיחזור שלא הועברו למיחזור, חפצים מושאלים שלא הוחזרו עדיין לבעליהם, כל מיני פיצ'יפקעס שהגיעו הביתה אבל אף אחד לא משתמש בהם? אם כן, אז הפיתרון הוא למצוא דרך לפנות אותם מהבית באופן יותר שוטף, או לחסום את הכניסה שלהם לבית מראש (להזכר במפגש מס' 3 בסדנה).

 

4. אם לא אני צברתי את כל ההתמלאות הזאת, יש שתי דרכים לטפל בזה: האחת, לגייס את בני הבית לרבע שעה כל יום באיזור שהגענו אליו כדי לפנות את הדברים (על זה אפשר לכתוב מייל שלם ואני גם ארחיב על זה בסדנה על "שילוב הילדים בעבודות הבית"). השנייה, להתחיל בהטמעת הרגל יומיומי חדש לטיפול בדברים האלה. (לפי מה נבחר את הדרך שמתאימה לנו? גם על זה אפשר לכתוב מייל שלם וגם על זה ארחיב בעתיד). 

 

5. אם זו אני שאחראית להצטברות, אז מתוך הפינוי החוזר כל חודש אני לאט לאט אצליח למנוע אותה מראש או לטפל בדברים כשהם עדיין קטנים.

 

6. אם זו לא אני שאחראית להצטברות, אז מתוך גיוס בני הבית לעזרה פעם-פעמיים בחודש או על בסיס יומיומי, לאט לאט הם יפנימו את ההרגל לשים את הדברים במקום. העיקר, לבקש עזרה ולא לבקר. ככל שנעשה את זה יותר קטן, ממוקד, ענייני, בצורת בקשה ולא בצורת נזיפה, ללא ציפיות אבל תוך כדי מתן דוגמא אישית – כך יופנם יותר טוב ויותר מהר.

 

עד כאן על רגל אחת (-:

 

בהצלחה לכולנו!

מבשמת

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.