חומוס ביתי לא מושלם

קניתי גרגרי חומוס מצויינים. ורציתי להשתמש בהם. אבל בבתים של רזים בררנים, זה לא פשוט.
בכל זאת השריתי כוס גרגרי חומוס ללילה.

(טריק שלמדתי מזמן, להפחתת גזים: במשך הלילה, להחליף את מי ההשרייה פעמיים. לאחר מכן להרתיח ומייד לכבות את האש. כעבור שעה, שוב להחליף את מי ההשרייה. אני משרה במים בלבד, ללא סודה לשתייה).

למחרת, לאחר ההשרייה ושלוש החלפות המים, התחלתי לבשל את הגרגרים בשפע מים (לבישול ארוך).
(אין לי סיר לחץ, כי העדפתי למסור אותו למי שישתמש בו – אני פחדתי ממנו ולכן הוא שכב בארון…).

לאחר כמה שעות בישול היו לי גרגרי חומוס ריחניים ומפתים.
הוצאתי מהסיר לצלחת קטנה וחמודה, בזקתי מלח ופלפל, ושמתי ליד הבן (שהיה עסוק במחשב, כהרגלו).
כך חוסלו כמה צלוחיות חומוס (-: בכלל בלי להרגיש.

עוד כף גדושה של גרגרים נכנסה למרק הקוסקוס שהכנתי:
גזרים, קישואים, ענפי סלרי, בצל לבן, שיני שום, דלעת, ענפי פטרוזיליה, כולם חתוכים גס, מלח, כורכום בשפע, ופלפל שחור כדי שהכורכום ייספג במערכת העיכול שלנו.
(הילדה אוכלת עם קוסקוס, הילד שותה טחון בכוס)

ועכשיו, נשארתי עם כחצי כוס גרגרי חומוס. וחומוס, מתקלקל (הלא שמו חימצה, על שום ההחמצה המהירה שלו). מה עושים?

עלה בדעתי להכין חומוס לניגוב. אני, שמעולם לא העזתי להכין חומוס.
בילדותי, היינו קונים חומוס בשוק הכרמל. לא מכינים בבית…

החלטתי להכין חומוס ביתי לא מושלם!

ראשית, התחלתי לבשל את החומוס עד שיתרכך מאוד, והקליפות ינשרו ממנו מעצמן. כך ראיתי שעשו בכוך חומוס קטן שבו אכלתי פעם בעיר העתיקה בירושלים.
שנית, לאחר בישול ארוך, פליתי את הקליפות מתוך החומוס, ניקזתי את כל המים כמעט, והתחלתי לכתוש את הגרגרים הרכים במועך הפירה שלי (-:  (אין לי עלי ומכתש וזה היה המכשיר הכי דומה למה שהשתמשו בו באותו כוך).

לא בדקתי מתכונים לחומוס, כי המתכונים האלה תמיד מבהילים אותי. בדרך כלל אין לי בבית מצרך חשוב זה או אחר, או מכשיר שרשום שם, ולא רציתי לאבד את האומץ הפתאומי שלי להתמודד עם הכנת חומוס ביתי (-:

הוספתי טחינה גולמית.
טעמתי. והוספתי:
♦ מיץ מלימון סחוט.
♦ תבלין סומאק שהיה לי בבית (במתכונים כתוב כמון, אבל אין לי כמון ואני לא אוהבת כמון…).
♦ שמן זית ביד רחבה.
♦ מעט שום.
♦ מעט מלח.
והמשכתי לכתוש הכל במועך הפירה (-:

כל פעם טעמתי, והוספתי לפי מה שנראה לי.
בלי מחוייבות לכמויות או למתכון כלשהו. פשוט שיחקתי עם מה שהיה לי בבית ונראה לי מתאים.
חלק נשאר למחר, וכשהוצאתי אותו לארוחה, טעמתי שוב ותיקנתי שוב: עוד קצת שמן זית, עוד קצת סומאק, וכדומה.

איך יצא?
יצא טעים מאוד (-:
חיסלתי את הכל בעזרת ירקות לניגוב (סירות פלפלים אדומים, עיגולי צנונית ומקלות גזר ומלפפון), כי אני לא אוכלת גלוטן…

אתם יודעים מה?
מותר לשחק באוכל.
מותר להיות פרועים ויצירתיים.
מותר ליהנות, לנסות, לטעות ולתקן כל פעם מחדש.

היה כיף (-:

באהבה,
מבשמת