אחד ההרגלים שאנחנו רוצים לרכוש הוא: יום חמישי – יום ניקוי הבית.
המתקדמים מבינינו יוצרים להם ניקוי בית משל עצמם, שמתאים להם ולבית שלהם.
המתחילים, לעומת זאת, מתמקדים בצעד הראשון הכי חשוב:
יצירת ההרגל של ניקוי הבית ביום חמישי.
הצעד הראשון מורכב קודם כל מתשומת לב לעובדה שיום חמישי ושיש לי מטרה חדשה, "לנקות את הבית".
מה וכמה ננקה?
אני מציעה להתחיל בדבר אחד קטן וממוקד שייתן לך הרגשה ש"ניקית את הבית".
ואחריו, לטפוח לעצמך על השכם ולהגיד בקול רם: "וואו, כל הכבוד לי! ניקיתי את הבית ביום חמישי!"
מאוד חשוב להתחיל בצעד קטן אחד.
מאוד חשוב תמיד לעשות פחות מדי.
הרי אנחנו מנסים לרמות 🙂 את הנחש הפרפקציוניסטי שיושב אצלנו בפנים ולוחש לנו לחישות נחש מכוערות וארסיות כגון: "את חייבת לנקות את כל הבית אחרת זה לא שווה!", "אם לא עשית פאנלים זה לא נחשב", "מה, זה הכל? אתה צוחק עלי?", "זה נקרא ניקוי?", "אצל אמא שלי/סבתא שלי/דודה שלי/השכנה ממול/החברה המתוקתקת שלי זה לא היה עובר" ועוד כיוצא באלה פנינים.
ממש נשמה טובה, הנחש שלנו…
אז איך אנחנו מרמים אותו כשאנחנו עושים משהו ממש קטן, ממש "פחות מדי"?
או!
הטריק הוא שאם זה מרגיש לנו קל, פשוט, לא בעיה, אז אנחנו באמת נעשה את זה. זה מנטרל את הפחדים ואת הכפייתיות להיות "מושלמים" ומרגיע אותם, ככה שהשיתוק יורד ואנחנו יכולים לעשות משהו.
ובאמת שהעיקר מורכב משלושה חלקים (כמו בצבא):
1. לעשות את הצעד ולהגיד לעצמי שניקיתי את הבית ביום חמישי (יצירת ההרגל: קודם הכלי, אחר כך נמלא אותו בתוכן).
2. פשוט לעשות משהו. הגודל לא קובע.
3. לשבח את עצמי על ההישג הכביר שלי. תעריכו את זה. זה באמת הישג כביר כי יש פה התגברות על הפחד ועל לחישות הנחש.
יותר מזה:
אם זה היה לנו קל, אפילו קלי קלות, אז בשבוע הבא נפחד פחות, ויהיה לנו עוד יותר קל ועוד יותר חשק פשוט לעשות משהו.
לבינוניים ולמתקדמים שרוצים איזושהי תוכנית לעבוד לפיה:
בשיטת פליי ליידי, לא מנקים את כ-ל הבית, אלא עושים מין ניקוי זריז שנמשך רק שעה.
היא קוראת לזה "ברכת הבית השבועית".
מה עושים בברכת הבית?
7 דברים שלכל אחד מהם מקדישים עשר דקות או פחות:
1. זורקים עיתונים (המממ. אני לא קוראת עיתונים כבר שנים, והפסקתי את המנוי על כל כתבי העת שלי, כי ראיתי שזה מצטבר וחונק לי את הבית).
2. מחליפים מצעים (אני בהחלט מחליפה מצעים ומגבות ביום חמישי).
3. מפנים את פחי האשפה של הבית (המממ. לי יש בעצם רק אחד והוא מתפנה כשהשקית מתמלאת, גם את הנייר למיחזור מורידים על בסיס יומיומי).
4. שואבים אבק בכל החדרים, בלי להזיז רהיטים (בארץ אפשר לטאטא, הכוונה אצלם בארה"ב לשאיבת הרצפה או השטיח מקיר לקיר שמהווה את הרצפה).
5. שוטפים את הרצפה בחדר האמבטיה ובמטבח.
6. מנקים מראות ודלתות (אצל פלייליידי יש חיות מחמד שמשאירות טביעות כף על הדלתות והמראות, ולכן הן מתלכלכות).
7. מנגבים אבק.
הקטע פה הוא, שברוב הבתים אין מצב לטאטא את כל החדרים בעשר דקות!
מה זה אומר?
זה אומר שעושים אך ורק מה שמספיקים עד שהטיימר מצפצף, ניקוי מהיר ושטחי בלי להזיז רהיטים, באיזורים הכי חשובים שבהם רוצים שהבית ייראה מסודר ומזמין.
אז מתי מנקים את כל הבית?
לשיטתה של פלייליידי, אף פעם לא מנקים את כל הבית בבת אחת, אלא מקדישים כל שבוע בחודש לניקוי יסודי של איזור אחר בבית.
ב"ברכת הבית השבועית", לעומת זאת, עושים משהו שטחי וזריז בשעה אחת בלבד כדי שהבית ייראה טוב.
אז עכשיו אני מזמינה אותך לחשוב: מה הדבר שהכי יהיה לך קל לנקות בבית שלך?
מה הדבר שנראה לך הכי "לא בעיה"?
הכי "קלולה" כמו שאומרת בת אחותי?
הדבר הזה בלבד, הוא המשימה שלך למחר, ליום ניקוי הבית 🙂
באהבה רבה,
מבשמת
אמא לחיים 
נהדר.
תודה על ההשראה!
תודה, נעמה! אני שמחה שאהבת את הרשימה הזאת 🙂
פרסם את זה מחדש ב-תופרת חלומותוהגיב:
יום חמישי יום ניקוי הבית. ההרגל שנשמר. בהשפעת בשמת אבן זהר.