כבר 15 שנה אנו משתתפים במפגש השנתי של "באופן טבעי" בפארק הירדן.
מעירונית עדינה ורגישה שלא ישנה מעולם באוהל (בטירונות אלה היו צריפים בצריפין) הפכתי ל…
עירונית עדינה ורגישה שיודעת להקים אוהלים.
זה שינוי מוכר וידוע באירגון החיים: אנחנו לומדים מיומנויות וכישורים חדשים במשך השנים, מרחיבים את האפשרויות שלנו, רוכשים ניסיון ובטחון.
אבל השנה שמתי לב לשינויים מהותיים יותר, שהתרחשו כתוצאה מכך, שגם אני לומדת ומיישמת יותר ויותר את מה שאני מלמדת בסדנאות הסדר והאירגון בבית ובחיים:
♦ גם פעם הייתי מגיעה לפארק הירדן מאורגנת – אבל זה היה קורה בלחץ.
♥ היום אני קוטפת את הפירות של העבודה על הפרפקציוניזם שלי ולכן אני מתארגנת בשלווה ומתכננת בנחת (איך מתמודדים עם הפרפקציוניזם? בזה אני עוסקת במפגש השני בסדנה).
♦ גם פעם הייתי מעמיסה את תא המטען במחצלות, אוהלים, גזיה, בלוני גז, פנסים, תאורה, אוכל, מזרונים, שקי שינה, כלים, בגדים, מגבות וכדומה – אבל זה היה לוקח לי שבועיים (לחוצים, כבר אמרתי?).
♥ היום אני נעזרת ברשימת האריזה הקבועה שלי לפארק הירדן (הרשימה של השנה שעברה משמשת טיוטה לרשימה החדשה של השנה), אני מאכסנת את הדברים במקום קבוע (ולכן אין צורך לחפש, אני שולפת אותם ממקומותיהם בקלות ובמהירות לפי הרשימה), אני מתכננת ומחשבת בצורה חכמה (ולכן לא לוקחת דברים מיותרים "רק למקרה שנצטרך" וכך חוסכת לעצמי גם אריזה, גם העמסה, וגם פריקה של תיקים כבדים יותר).
♦ גם פעם הייתי מביאה אוכל – אבל לא ידעתי איך להיות מתוכננת ולכן הבאתי יותר מדי והסתבכתי עם דברים שעלולים להתקלקל בחום של פארק הירדן.
♥ היום אני כבר עמוק בתוך הגישה של הסדר והאירגון, ושמה את הדגש על השאלות המרגיעות:
♥ איך אני יכולה להקל על עצמי?
(פסטה ברוטב עגבניות? קופסא של עגבניות מקולפות, בצל, שום, תבלינים. תופס הרבה פחות מקום ודורש הרבה פחות עבודה מאשר לעשות רוטב מעגבניות שיתקלקלו מהר).
♥ מה באמת נצטרך לכל יום?
(למשל, אם בחרתי להכין פעמיים פסטה ברוטב עגבניות, כמה פסטה באמת אצטרך? לא כדאי להביא כמות גדולה של חבילות כשברור לי שבאופן ריאלי נצטרך רק חבילה אחת לכל ארוחה).
תיכנון מראש מביא לשלווה.
שימוש במגוון שיטות התארגנות מוריד את המתח.
עכשיו אני יכולה ליהנות ולא להיות לחוצה 🙂
באהבה,
בשמת
ד"ר בשמת אבן-זהר
אמא לחיים 