אז אתמול הייתי במס הכנסה… – הגיגים על דחיינות ופחדים

מס הכנסה היו צריכים לעדכן משהו בתיק שלי. מסרתי להם את כל המסמכים הרלבנטיים, ובכל זאת שלחו לי טופס שגוי.

מובן, שקודם כל "נפלתי" לביצת הפחדים הרגילה והמוכרת: אוי, הם לא עשו מה שביקשתי, אוי, יש איזו בעיה ועכשיו יעשו לי צרות, אוי, אני לא יודעת אילו טפסים חשוב שאביא אליהם, אוי, איפה שמתי את הניירת שצריך להביא, אוי, אולי אני צריכה כבר להכין ולסרוק מראש את כל הטפסים לפני שאני הולכת אליהם, אוי איזה סיפור, אוי זה בטח ייקח המון זמן, אוי אין לי זמן, אוי אני לא יודעת למי ללכת, אוי מה לעשות…

כן, ככה זה נשמע, הטירטור הזה בתוך הראש, אבל מי בכלל רוצה להקשיב לו. ברגע שאני קולטת את ה"אוי" הראשון, ומרגישה את המועקה הראשונה בבטן – ישר אני דוחה…
תעזבו אותי בשקט… לא עכשיו…

ומה כל זה בסך הכל?
פחדים.
פשוט פחדים.
ומה עושים עם הפחדים, אם אנחנו רוצים להפסיק את הדחיינות ולטפל בחיים שלנו?

1. אומרים להם תודה. תודה שבאתם, אתם רק רוצים להגן ולשמור עלינו מאכזבה, מכישלון, מטעויות.
אז תודה. באמת חשוב להודות, כי הודייה על מה שיש, גם על מה שנראה רע, מחזקת אותנו.
2. נושמים. איך? קודם נושפים החוצה את כל האוויר, מוציאים את כל הפחדים והמועקות החוצה. ואז, אחרי שהוצאנו הכל, מתפנה מקום לנשימה בגוף ואפשר לשאוף פנימה אוויר חדש ורענן שנותן כוחות חיים.
3. פועלים. עושים רק דבר אחד. דבר אחד קטן ולא מושלם. ובדרך מזכירים לעצמנו: צעדים של תינוק. רומא לא נבנתה ביום אחד.

בשלב הראשון, אספתי את הניירת שאקח איתי במקום אחד. כל פעם הוספתי עוד משהו.
בשלב השני, הכנסתי את מה שאספתי לתוך מעטפה.
בשלב השלישי, סימנתי ביומן בוקר פנוי לנסוע למס הכנסה.
בשלב הרביעי, הכנסתי את המעטפה שהכנתי לתיק, ונסעתי למס הכנסה.

כשהגעתי לשם, שאלתי במודיעין לאן ללכת אבל הם לא ידעו. אז פשוט הלכתי לפקידה שטיפלה בעניין שלי בעבר, ואמרתי לה מה אני צריכה. היא ידעה למי לשלוח אותי.
למה פחדתי כל כך שאין לי מושג למי ללכת? כל מה שצריך לעשות הוא, להגיע לאדם הלא-נכון, והוא כבר יפנה אותך לאדם הנכון…

ככה הגעתי לפקידה נחמדה, שטיפלה בי יפה וסידרה הכל. תוך שעה מרגע שעליתי על האוטובוס למס הכנסה – כבר ישבתי באוטובוס חזרה.

אז מה עזר לי להתגבר על הפחדים ועל הדחיינות, ולפעול?

– החלטה: החלטתי שהמשימה חייבת להתבצע.
– צעדי תינוק: לחלק את המשימה לשלבים קטנים מאוד.
– מקום לכל דבר וכל דבר במקום: לסדר בבית מקום מיוחד למשימה. במקרה הזה, לרכז את הניירת שאספתי במקום אחד.
– היומן: בדקתי ביומן מתי אוכל לנסוע, סימנתי וביצעתי לפי התוכנית.
– בקשת עזרה: כשהגעתי למס הכנסה, התגברתי על הפחדים שלי בכך שביקשתי עזרה מכמה סוגים של פקידים, וכך באמת הגעתי לאדם הנכון.

באהבה,

מבשמת אבן-זהר